יש רק בעיה אחת קטנה עם "העניין הזה" של התענוג: ברגע שמשיגים אותו, הוא נעלם. מצאנו פתרון.
המכנה המשותף לכולנו הוא שכולנו רוצים ליהנות, לקבל תענוג. האחד מוצא את פסגת התענוג בסטייק עסיסי 350 גרם צלוי היטב, והאחר לא יירגע עד שינצח במשחק שש בש או עד שבית"ר תזכה סוף סוף בגביע. אתה רוצה לזכות בלוטו וחברה שלך תהיה מאושרת רק כשהיא תרד במשקל ותיפטר מחמשת הקילו העודפים. אף שבבחירת התענוג אנו שונים, המשותף לכולנו הוא הצורך למלא את מה שחסר לנו.
התענוג הנעלם
יש רק בעיה אחת קטנה הקשורה ב"העניין הזה" של התענוג. אם נבחן את מהלך חיינו, נגלה שמכל מה שעשינו עד היום בחיים נשאר לנו רק זיכרון. אנו רודפים אחרי התענוגים המזדמנים לנו, אולם ברגע שאנו משיגים אותם הם נעלמים, כמו חומקים מכף ידנו.
כשהיית בגן הילדים רצית להיות בבית הספר, דמיינת אותו כמקום "כיפי" שבו אנשים גדולים "עושים חיים" ולומדים דברים חדשים ומרתקים. כשהגעת לבית הספר נשאת עיניים לתיכון. בבית ספר התיכון נראה הגיוס לצבא כמו פסגת השאיפות, ובצבא השתוקקת לטיול "אחרי הצבא" בהודו או בדרום אמריקה. ואז מגיע שלב הלימודים באוניברסיטה, ואחרי כן מתעורר בנו הצורך להקים משפחה, להוליד ילדים... תמיד נראה לך שבשלב הבא יהיה טוב יותר.
אבל האם זה כך? האם באמת טוב לך יותר היום, עכשיו?
וחוץ מזה יש עוד עניין. כשאנו כבר מגיעים למה שרצינו ונהנים ממנו, התענוג כמו חומק ונעלם בין האצבעות. אתה צמא, חולם על כוס מים, מגיע אליה, ונהנה מהרגע הראשון של מגע המים בגרונך היבש. ומה קורה אחר כך? הלגימה הבאה מענגת קצת פחות, והבאה מענגת פחות, ובסוף אתה בכלל שוכח שהיית צמא. בקיצור, כל החיים אנו רודפים אחרי "פאנטום" מסוים, רוח רפאים, וגם כשאוחזים בו לרגע הוא מתחמק.
חמשת דרגות הרצון
חכמי הקבלה גילו שרצונות האדם מחולקים לחמישה סוגים, והם מדרגים אותם בסדר עולה על פי שלבי התפתחותם:
-הרצון הראשון, הבסיסי, הוא למזון, לבריאות, למין ולמשפחה. רצונות אלה נחוצים לנו לקיום בסיסי.
-השלב השני בהתפתחות הרצון הוא השאיפה לכסף. נדמה לנו שהכסף מבטיח הישרדות ורמת חיים טובה.
-בשלב השלישי של התפתחות הרצון אנו רוצים כבוד ושליטה, גם על אחרים וגם על עצמנו.
-בשלב הרביעי של התפתחות הרצון נראה לנו שהשגת י?דע תעשה אותנו מאושרים.
-רק בשלב החמישי של התפתחות הרצון אנו מבינים שיש משהו גבוה יותר מתפישתנו, שמנהל את חיינו, ואליו אנו רוצים להתחבר.
הצורך במין ובמזון מוגדרים כרצונות גופניים והם נחוצים גם לבעלי החיים. אפילו אדם שנמצא בבידוד מוחלט על אי בודד ממשיך להרגיש רעב, ורוצה ליהנות מבריאות וממין.
לעומת זאת הרצונות לעושר, לשלטון ולידע נחשבים לרצונות אנושיים. רצונות אלה מתפתחים בנו כחלק מהחיים בחברה האנושית ואנו מספקים אותם רק בעזרת אנשים אחרים.
אבל כשמתעורר בנו הרצון החמישי, איננו יודעים כיצד לספק אותו. לרצון הזה קוראים המקובלים "הנקודה שבלב".
"הנקודה שבלב"
לכלל הרצונות שלנו קוראים המקובלים "לב האדם", ואילו לרצון "הגבוה" ביותר, הרצון לעולם הרוחני, הם קוראים "הנקודה שבלב". רצון זה יוצר בנו תחושה של חוסר משמעות, מעורר בתוכנו את הצורך לחפש אחר מטרה בחיינו ואחר סיבה לחיות. האדם שהתעוררה בו "הנקודה שבלב" שואל את עצמו פתאום "מה הטעם בחיי", ושום מענה חומרי לא יספק אותו.
אתה יכול להציע לו שפע של כסף, הערכה, כבוד שליטה וידע, והוא יישאר מתוסכל. הסיבה לכך היא שרצון זה מגיע מדרגה הגבוהה יותר ממישור "העולם הזה", ומשום כך גם המילוי לרצון זה צריך להגיע מאותה דרגה. חכמת הקבלה מלמדת את האדם איך אפשר למלא את הרצון הזה.
בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך שבו מתעורר אצל רבים רצון לרוחניות, ועם צורך זה הם פונים אל חכמת הקבלה, כדי לקבל הסבר איך למלא את הרצון שצץ בתוכם.
מילוי החלל
האדם שהתעוררה בו "הנקודה שבלב" מחפש אחר התענוג הרוחני הנכסף. המקובלים מתארים אותו כמילוי השלם, הנצחי. כאמור, את הרצונות הגשמיים והאנושיים שקיימים בו יכול האדם לספק באמצעות מילוי שמוכר לו. את הצורך במין, בכסף, בכבוד ובשליטה או בידע, האדם ממלא ונרגע, אבל כשמתעורר בו הרצון לרוחניות, הוא אינו יודע כיצד למלא אותו.
יתר על כן, רבים מאיתנו מתוסכלים משום שעדיין לא ביררו את הרצון לרוחניות שהתעורר בתוכם, ואינם מודעים לכך שזו הסיבה לחוסר הסיפוק שהם חשים. חוסר היכולת למלא את הרצון לרוחניות מביא את האדם לתחושת חוסר אונים, ייאוש, תסכול ואף חוסר טעם בחיים. תחושה זו היא הסיבה המרכזית לגידול המתמשך בשימוש בסמים, באלכוהול ובאמצעי בריחה אחרים...
רבים מאיתנו שואלים את עצמם כבר בילדות: "לשם מה אנו חיים?", אבל עם חלוף השנים, בהשפעת הרצונות הרבים שמציפים אותנו והפיתויים שמסיחים את דעתנו, דועכת השאלה ונעלם הצורך למצוא פתרון אמיתי.
בשלב מסוים, עם התעוררות "הנקודה שבלב", צפה שוב שאלה זו ומעוררת מחדש את חושינו. מי שעומד בתוקף על דרישתו למצוא פתרון מגיע אל חכמת הקבלה ובאמצעותה הוא משיג את המילוי הרוחני ומספק את הצורך של "הנקודה שבלבו". מילוי הרצון הרוחני מקנה לאדם הרגשת קיום שהיא למעלה מהקיום הגופני, ולכן קיום שכזה מורגש בו כחיים נצחיים ושלמים. תחושה זו חזקה עד כדי כך, שבפרידתו מהגוף הגשמי הוא אינו מרגיש שנפרד מהחיים, כי הוא "מזדהה" עם המילוי הגבוה יותר שקיים "בנקודה שבלב", כלי התפישה החדש שפיתח.
המכנה המשותף לכולנו הוא שכולנו רוצים ליהנות, לקבל תענוג. האחד מוצא את פסגת התענוג בסטייק עסיסי 350 גרם צלוי היטב, והאחר לא יירגע עד שינצח במשחק שש בש או עד שבית"ר תזכה סוף סוף בגביע. אתה רוצה לזכות בלוטו וחברה שלך תהיה מאושרת רק כשהיא תרד במשקל ותיפטר מחמשת הקילו העודפים. אף שבבחירת התענוג אנו שונים, המשותף לכולנו הוא הצורך למלא את מה שחסר לנו.
התענוג הנעלם
יש רק בעיה אחת קטנה הקשורה ב"העניין הזה" של התענוג. אם נבחן את מהלך חיינו, נגלה שמכל מה שעשינו עד היום בחיים נשאר לנו רק זיכרון. אנו רודפים אחרי התענוגים המזדמנים לנו, אולם ברגע שאנו משיגים אותם הם נעלמים, כמו חומקים מכף ידנו.
כשהיית בגן הילדים רצית להיות בבית הספר, דמיינת אותו כמקום "כיפי" שבו אנשים גדולים "עושים חיים" ולומדים דברים חדשים ומרתקים. כשהגעת לבית הספר נשאת עיניים לתיכון. בבית ספר התיכון נראה הגיוס לצבא כמו פסגת השאיפות, ובצבא השתוקקת לטיול "אחרי הצבא" בהודו או בדרום אמריקה. ואז מגיע שלב הלימודים באוניברסיטה, ואחרי כן מתעורר בנו הצורך להקים משפחה, להוליד ילדים... תמיד נראה לך שבשלב הבא יהיה טוב יותר.
אבל האם זה כך? האם באמת טוב לך יותר היום, עכשיו?
וחוץ מזה יש עוד עניין. כשאנו כבר מגיעים למה שרצינו ונהנים ממנו, התענוג כמו חומק ונעלם בין האצבעות. אתה צמא, חולם על כוס מים, מגיע אליה, ונהנה מהרגע הראשון של מגע המים בגרונך היבש. ומה קורה אחר כך? הלגימה הבאה מענגת קצת פחות, והבאה מענגת פחות, ובסוף אתה בכלל שוכח שהיית צמא. בקיצור, כל החיים אנו רודפים אחרי "פאנטום" מסוים, רוח רפאים, וגם כשאוחזים בו לרגע הוא מתחמק.
חמשת דרגות הרצון
חכמי הקבלה גילו שרצונות האדם מחולקים לחמישה סוגים, והם מדרגים אותם בסדר עולה על פי שלבי התפתחותם:
-הרצון הראשון, הבסיסי, הוא למזון, לבריאות, למין ולמשפחה. רצונות אלה נחוצים לנו לקיום בסיסי.
-השלב השני בהתפתחות הרצון הוא השאיפה לכסף. נדמה לנו שהכסף מבטיח הישרדות ורמת חיים טובה.
-בשלב השלישי של התפתחות הרצון אנו רוצים כבוד ושליטה, גם על אחרים וגם על עצמנו.
-בשלב הרביעי של התפתחות הרצון נראה לנו שהשגת י?דע תעשה אותנו מאושרים.
-רק בשלב החמישי של התפתחות הרצון אנו מבינים שיש משהו גבוה יותר מתפישתנו, שמנהל את חיינו, ואליו אנו רוצים להתחבר.
הצורך במין ובמזון מוגדרים כרצונות גופניים והם נחוצים גם לבעלי החיים. אפילו אדם שנמצא בבידוד מוחלט על אי בודד ממשיך להרגיש רעב, ורוצה ליהנות מבריאות וממין.
לעומת זאת הרצונות לעושר, לשלטון ולידע נחשבים לרצונות אנושיים. רצונות אלה מתפתחים בנו כחלק מהחיים בחברה האנושית ואנו מספקים אותם רק בעזרת אנשים אחרים.
אבל כשמתעורר בנו הרצון החמישי, איננו יודעים כיצד לספק אותו. לרצון הזה קוראים המקובלים "הנקודה שבלב".
"הנקודה שבלב"
לכלל הרצונות שלנו קוראים המקובלים "לב האדם", ואילו לרצון "הגבוה" ביותר, הרצון לעולם הרוחני, הם קוראים "הנקודה שבלב". רצון זה יוצר בנו תחושה של חוסר משמעות, מעורר בתוכנו את הצורך לחפש אחר מטרה בחיינו ואחר סיבה לחיות. האדם שהתעוררה בו "הנקודה שבלב" שואל את עצמו פתאום "מה הטעם בחיי", ושום מענה חומרי לא יספק אותו.
אתה יכול להציע לו שפע של כסף, הערכה, כבוד שליטה וידע, והוא יישאר מתוסכל. הסיבה לכך היא שרצון זה מגיע מדרגה הגבוהה יותר ממישור "העולם הזה", ומשום כך גם המילוי לרצון זה צריך להגיע מאותה דרגה. חכמת הקבלה מלמדת את האדם איך אפשר למלא את הרצון הזה.
בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך שבו מתעורר אצל רבים רצון לרוחניות, ועם צורך זה הם פונים אל חכמת הקבלה, כדי לקבל הסבר איך למלא את הרצון שצץ בתוכם.
מילוי החלל
האדם שהתעוררה בו "הנקודה שבלב" מחפש אחר התענוג הרוחני הנכסף. המקובלים מתארים אותו כמילוי השלם, הנצחי. כאמור, את הרצונות הגשמיים והאנושיים שקיימים בו יכול האדם לספק באמצעות מילוי שמוכר לו. את הצורך במין, בכסף, בכבוד ובשליטה או בידע, האדם ממלא ונרגע, אבל כשמתעורר בו הרצון לרוחניות, הוא אינו יודע כיצד למלא אותו.
יתר על כן, רבים מאיתנו מתוסכלים משום שעדיין לא ביררו את הרצון לרוחניות שהתעורר בתוכם, ואינם מודעים לכך שזו הסיבה לחוסר הסיפוק שהם חשים. חוסר היכולת למלא את הרצון לרוחניות מביא את האדם לתחושת חוסר אונים, ייאוש, תסכול ואף חוסר טעם בחיים. תחושה זו היא הסיבה המרכזית לגידול המתמשך בשימוש בסמים, באלכוהול ובאמצעי בריחה אחרים...
רבים מאיתנו שואלים את עצמם כבר בילדות: "לשם מה אנו חיים?", אבל עם חלוף השנים, בהשפעת הרצונות הרבים שמציפים אותנו והפיתויים שמסיחים את דעתנו, דועכת השאלה ונעלם הצורך למצוא פתרון אמיתי.
בשלב מסוים, עם התעוררות "הנקודה שבלב", צפה שוב שאלה זו ומעוררת מחדש את חושינו. מי שעומד בתוקף על דרישתו למצוא פתרון מגיע אל חכמת הקבלה ובאמצעותה הוא משיג את המילוי הרוחני ומספק את הצורך של "הנקודה שבלבו". מילוי הרצון הרוחני מקנה לאדם הרגשת קיום שהיא למעלה מהקיום הגופני, ולכן קיום שכזה מורגש בו כחיים נצחיים ושלמים. תחושה זו חזקה עד כדי כך, שבפרידתו מהגוף הגשמי הוא אינו מרגיש שנפרד מהחיים, כי הוא "מזדהה" עם המילוי הגבוה יותר שקיים "בנקודה שבלב", כלי התפישה החדש שפיתח.
לאתר:
http://www.kab.co.il/
http://www.kab.co.il/
